מאמר -

אברהם: חיים של עמידה בניסיון


מחברים: ג`ו מילגרום ויואל דומן

מקורות למאמר:

ספר במדבר פרק יד
(כב) כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:
(כג) אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ:
 
משנה מסכת אבות פרק ה
(ג) עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
 
אבות דרבי נתן פרק שלשה ושלשים
 (ב) עשר נסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקב"ה ובכולן נמצא שלם. ואלו הן:
שנים בלך לך
ב` בשתי בניו
ב` בשתי נשיו
אחד עם המלכים
ואחד בין הבתרים
אחד באור כשדים
ואחד בברית מילה (בין הבתרים).
וכל כך למה כדי שכשיבא אברהם אבינו ליטול שכרו שיהיו המלאכים אומרים, יותר מכולנו יותר מכל שוה אברהם אבינו ליטול שכרו שנא` (קהלת ט) לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך.
 
רמב"ם פירוש המשניות - מסכת אבות פרק ה משנה ג
(ג) עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו - העשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו כולם דבר הכתוב.
הראשון הגרות באמרו יתברך לך לך מארצך וגו`.
השני, הרעב אשר נמצא בארץ כנען בבואו שם והוא יעדו ואעשך לגוי גדול וזה נסיון גדול והוא אמרו ויהי רעב בארץ.
והשלישי, חמס המצריים עליו בהלקח שרה לפרעה.
והרביעי, הלחמו בד` מלכים.
החמישי, לקחו הגר לאשה אחר שנואש מהוליד משרה.
הששי, הוא המילה אשר צוה בה בימי הזקנה.
השביעי, חמס מלך גרר עליו בלקחו שרה גם כן.
השמיני, גרש הגר אחרי הבנותו ממנה.
התשיעי, הרחקת בנו ישמעאל והוא אמרו יתברך אל ירע בעיניך על הנער וגו`, וכבר העיר הכתוב     איך היה קשה בעיניו הדבר הזה באמרו וירע הדבר מאד בעיני אברהם אלא ששמר מצות הש"י וגרשם.
העשירי, עקידת יצחק:
 
פרקי דרבי אליעזר פרק כו
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן.
הנס הראשון כשנולד אברהם [אבינו] בקשו כל גדולי [ה]מלכות והקוסמים להרגו ונחבא [מתחת לארץ] בבית הרן שלש עשרה שנה [שלא ראה לא] השמש ולא הירח. ולאחר שלש עשרה שנה יצא [מתחת לארץ] מבית הרן מדבר בלשון הקדש ומאס [אשרים] באלילים ומשקץ את הפסילים ובטח בשם יוצרו ואמר אשרי אדם בוטח בך.
הנס השני נחבש בבית האסורים עשרה שנים, שלשה בכותי ושלשה בבי דרי. ולאחר עשר שנים שלחו והביאו אותו אצלו והשליכוהו לתוך כבשן האש ומלך הכבוד פשט יד ימינו והצילו מכבשן האש שנ` ויאמר אליו אני ה` אשר הוצאתיך מאור כשדים.
הנס השלישי טלטולו מבית אביו ומארץ מולדתו. והביאו לחרן ושם מת תרח אביו ועתדיי אמו והטלטול קשה לאדם יותר מכל. ומניין טלטולו? שנ` ויאמר ה` אל אברם לך לך.
הנס הרביעי מיום שנבראו שמים וארץ לא הביא הב"ה רעב בעולם אלא בימי אברהם ולא בכל הארצות אלא בארץ כנען לנסותו ולהורידו למצרים שנ` ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה.
הנס החמשי נלקח שרה אשתו לפרעה לאשה. וכי יש אדם שרואה את אשתו נלקחה לאיש אחר ואינו קורע את בגדיו, אלא שלא קרב אליה? ומניין שנלקחה שרה לפרעה לאשה? שנ` ויראו אותה שרי פרעה...
הנס הששי באו עליו כל המלכים להרגו ואמרו נתחיל ראשון בבן אחיו ואחר כך נתחיל לו. ובשביל לוט לקחו את כל רכוש סדום ועמורה שנ` ויקחו את לוט ורכושו...
הנס השביעי אחר הדברים האלה היה דבר ה` אל אברם במחזה לאמר - לכל הנביאים נגלה בחזון ולאברהם נגלה במראה החזון...
הנס השמיני ויהי אברם בן תשעים ותשע שנה אמ` לו הב"ה עד עכשו לא היתה תמים אלא מול את בשר ערלתך מעליך ותהלך לפני והיה תמים, שהערלה טמאה היא מכל הטמאות שנ` כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא...
הנס התשיעי נולד ישמעאל בקשת ונתרבה בקשת שנ` ויהי אלהים את הנער ויגדל. ונטל קשת וחצים והיה יורה אחר הפנות. וראה את יצחק יושב לבדו וירה חץ להרגו. וראה זה הדבר שרה והגיד לאברהם ואמרה לו, כזה וכזה עשה ישמעאל ליצחק, אלא עמוד וכתוב ליצחק כל מה שנשבע הב"ה לך ולזרעך שאין בן האמה יורש עם בני עם יצחק...
הנס העשירי ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ר"ל היה מנסה בכל פעם ופעם לידע את לבו אם יכול לעמוד ולשמור המצות של תורה ואם לאו ועוד שנתנה התורה שישמור אברהם מצותיה שנ` עקב אשר שמע אברהם בקולי....
 
מדרש תהילים מזמור יח
דבר אחר האל תמים דרכו. זה אברהם, שנאמר (בראשית יז1 ) התהלך לפני והיה תמים. אמרת ה` צרופה. שצרפו הקב"ה בעשר נסיונות.
ואלו הן - כשירד לתוך כבשן האש, שנאמר (שם טו 7) אני ה` אשר הוצאתיך מאור כשדים.
שנים, כשאמר לו לך לך.
ושנים בשרה.
בהגר, (שם טז 2) בא נא אל שפחתי.
ובישמעאל, (שם כא 10) גרש האמה הזאת.
ובמלכים, (שם יד14 ) וירק את חניכיו.
ובמילה, שאמר לו הקב"ה (שם יז 1) התהלך לפני והיה תמים.
ובין הבתרים, כשראה המלכיות משעבדות לבניו.
וביצחק, (שם כב 2) קח נא את בנך את יחידך.
הוי, אמרת ה` צרופה.   מגן הוא. אומות העכו"ם אומרים, למה הקב"ה מחבב לאברהם, הצילו מכבשן האש ומן תשעה מלכים ואוכלוסין, ומכל הצרות שעברו עליו. אמר להן הקב"ה, הריני אומר לו שיקריב את בנו והוא שומע לי, וחוסה בי, לפיכך אני מגינו. הוי, מגן הוא לכל החוסים בו. ולמחר מברכין בניו בתפלה, ברוך מגן אברהם. מגני וקרן ישעי משגבי. אמר דוד לפני הקב"ה, מפני מה אומרים מגן אברהם ולא מגן דוד. אמר לו, בחנתיו בעשרה נסיונות. אמר לפניו, (תהלים כו, ב) בחנני ה` ונסני. כיון שנסה אותו בבת שבע ולא עמד בו, מיד התפלל דוד שיאמרו מגן דוד בברכת ההפטרה. כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד, ברוך אתה ה` מגן דוד. הדא הוא דכתיב ותתן לי מגן ישעך:
 
מדרש רבה בראשית פרשה מד פסקה א
(א)    אחר הדברים האלה היה דבר ה` אל אברם במחזה לאמר וגו` (תהלים יח) האל תמים דרכו אמרת ה` צרופה מגן הוא לכל החוסים בו אם דרכיו תמימים, הוא על אחת כמה וכמה. רב אמר, לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות. וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף? הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות.
ד"א האל תמים דרכו זה אברהם שנאמר (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך. אמרת ה` צרופה שצרפו הקב"ה בכבשן האש מגן הוא לכל החוסים בו אל תירא אברם אנכי מגן לך:
ספר בראשית פרק י
(ח) וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ:
(ט) הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְהֹוָה עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי יְהֹוָה:
 
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיח/א
בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש אמר גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש אמר לו הקדוש ברוך הוא אני יחיד בעולמי והוא יחיד בעולמו נאה ליחיד להציל את היחיד ולפי שהקדוש ברוך הוא אינו מקפח שכר כל בריה אמר תזכה ותציל שלשה מבני בניו
מדרש רבה בראשית פרשה לח פסקה יג
(יג) וימת הרן על פני תרח אביו  - רבי חייא בר בריה דרב אדא דיפו, תרח עובד צלמים היה. חד זמן נפיק לאתר הושיב לאברהם מוכר תחתיו. הוה אתי בר אינש בעי דיזבן והוה א"ל בר כמה שנין את? והוה א"ל בר חמשין או שיתין. והוה א"ל ווי ליה לההוא גברא דהוה בר שיתין ובעי למסגד לבר יומי. והוה מתבייש והולך לו. 
 
[פעם אחת, יצא למקום פלוני והושיב את אברהם כמוכר במקומו. כאשר בא בן אדם לבקש לקנות היה אומר לו, בן כמה אתה? היה אומר לו בן חמישים או ששים. היה אומר לו אבוי לו לאותו אדם שהוא בן ששים ומבקש לעבוד בן יומו. והיה האדם מתבייש ויוצא מן החנות.]
 
חד זמן אתא חד איתתא טעינה בידה חדא פינך דסולת אמרה ליה הא לך קרב קודמיהון. קם נסיב בוקלסא בידיה ותבריהון לכולהון פסיליא ויהב בוקלסא בידא דרבה דהוה ביניהון. כיון דאתא אבוה א"ל מאן עביד להון כדין? א"ל מה נכפר מינך אתת חדא איתתא טעינה לה חדא פינך דסולת ואמרת לי הא לך קריב קודמיהון. קריבת לקדמיהון הוה דין אמר אנא איכול קדמאי ודין אמר אנא איכול קדמאי. קם הדין רבה דהוה ביניהון, נסב בוקלסא ותברינון. א"ל מה אתה מפלה בי וידעין אינון?
 
[פעם אחת, אישה אחת באה שבידה קערת סולת ואמרה לו קח לך והקרב לפניהם. קם ונטל מקל בידו ושבר את כל הפסלים ושם את המקל ביד הגדול שביניהם. כיוון שבא אביו, אמר לו, מי עשה להם זאת? אמר לו, לא אסתיר ממך. באה אישה אחת ובידה קערת סולת ואמרה לי קח לך והקרב לפניהם. הנחתי אותה לפניהם ואחד אמר אני אוכל קודם, ואחר אמר אני אוכל קודם. קם הגדול שביניהם, נטל את המקל ושבר אותם. אמר לו, מדוע אתה מהתל בי? היש להם ידע? ]
 
א"ל ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר?
 
נסביה ומסריה לנמרוד. א"ל נסגוד לנורא. א"ל אברהם, ונסגוד למיא דמטפין נורא. א"ל נמרוד, נסגוד למיא. א"ל, אם כן נסגוד לעננא, דטעין מיא. א"ל, נסגוד לעננא. א"ל, אם כן נסגוד לרוחא, דמבדר עננא. א"ל, נסגוד לרוחא. א"ל, ונסגוד לבר אינשא, דסביל רוחא. א"ל, מילין את משתעי. אני איני משתחוה אלא לאור, הרי אני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו. הוה תמן הרן קאים פלוג. אמר, מה נפשך? אם נצח אברהם אנא אמר מן דאברהם אנא, ואם נצח נמרוד אנא אמר דנמרוד אנא. כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול, אמרין ליה, דמאן את? אמר להון, מן אברהם אנא.
[נטלו ומסרו לנמרוד. אמר לו: עבוד לאש. אמר לו אברהם: ואעבוד למים, שמכבים את האש? אמר לו נמרוד: עבוד למים! אמר לו: אם כך, אעבוד לענן, שנושא את המים? אמר לו: עבודלענן! אמר לו: אם כך, אעבוד לרוח, שמפזרת עננים? אמר לו: עבוד לרוח! אמר לו: ונעבודלבן אדם, שסובל הרוחות? אמר לו: מילים אתה מכביר, אני איני משתחוה אלא לאוּר - הריאני משליכך בתוכו, ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו! היה שם הרן עומד. אמר: מה נפשך, אם ינצח אברהם - אומַר `משל אברהם אני`, ואם ינצח נמרוד - אומַר `משלנמרוד אני`. כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול, אמרו לו: משל מי אתה? אמר להם: משלאברהם אני!]
 
נטלוהו והשליכוהו לאור, ונחמרו בני מעיו ויצא ומת על פני תרח אביו. וכךנאמר: וימת הרן על פני תרח אביו.
 
מדרש רבה בראשית פרשה לט פסקה יא
(יא) ואעשך לגוי גדול אמר לו ומנח לא העמדת ע` אומות? אמר לו אותה אומה שכתוב בה (דברים ד) כי מי גוי גדול, אני מעמיד ממך. אמר רבי ברכיה, אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך. משאני עושה אותך בריה חדשה את פרה ורבה. רבי לוי בר חייתא ורבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמרו, שלשה גדולות וארבע ברכות כתיב כאן - בישרו שהן שלש אבות וארבע אמהות. אמר רבי חייא לפי שהדרך מגרמת לשלשה דברים: ממעטת פריה ורביה וממעטת את היציאה וממעטת את השם. ממעטת פריה ורביה - ואעשך לגוי גדול. ממעטת את היציאה -  ואברכך. ממעטת את השם - ואגדלה שמך.
 
רמב"ן על בראשית פרק יב פסוק י
(י) ויהי רעב בארץ  - הנה אברהם ירד למצרים מפני הרעב לגור שם, להחיות נפשו בימי הבצורת. והמצרים עשקו אותו חנם לקחת את אשתו. והקב"ה נקם נקמתם בנגעים גדולים, והוציאו משם במקנה בכסף ובזהב, וגם צוה עליו פרעה אנשים לשלחם:
 ורמז אליו כי בניו ירדו מצרים מפני הרעב לגור שם בארץ, והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנשים כאשר אמר (שמות א` 22) וכל הבת תחיון, והקב"ה ינקום נקמתם בנגעים גדולים עד שיוציאם בכסף וזהב וצאן ובקר מקנה כבד מאד, והחזיקו בהם לשלחם מן הארץ. לא נפל דבר מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים ...
ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה במקום המשפט שמה הרשע והחטא: