מאמר -

קריעת ים סוף


מחברים: ג`ו מילגרום ויואל דומן

מקורות למאמר:

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיח/א

אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף דכתיב, נתן לחם לכל בשר. וסמיך ליה לגזר ים סוף לגזרים

אמר רבי אלעזר בן עזריה:  קשין נקביו של אדם כיום המיתה וכקריעת ים סוף שנאמר, מהר צעה להפתח וכתיב בתריה רגע הים ויהמו גליו....

 

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיח/ב

רבי נתן אומר: ואמת ה` לעולם - דגים שבים אמרוהו, כדרב הונא דאמר רב הונא: ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו

וכדדרש רבה בר מרי: מאי דכתיב וימרו על ים בים סוף? מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו כשם שאנו עולין מצד אחד, כך מצריים עולים מצד אחר.

אמר לו הקדוש ברוך הוא לשר של ים, פלוט אותן ליבשה.

אמר לפניו, רבונו של עולם - כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל ממנו?

אמר לו, אתן לך אחד ומחצה שבהן.

אמר לו, רבונו של עולם - יש עבד שתובע את רבו?

אמר לו, נחל קישון יהא לי ערב. מיד פלט אותן ליבשה ובאו ישראל וראו אותן שנאמר, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.

 

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י/ב

ואמר רבי יוחנן, מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו (דברי הימים ב` כ` 21)? לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים.

ואמר רבי יוחנן, מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה? בקשו מלאכי השרת לומר שירה.

אמר הקדוש ברוך הוא, מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?

 

מדרש רבה בראשית פרשה מד פסקה כא

ר` יהושע בן לוי אמר, אף קריעת ים סוף הראה לו דכתיב (בראשית ט"ו 17) אשר עבר בין הגזרים האלה; המד"א (שם קל"ו) לגוזר ים סוף לגזרים

 

מדרש רבה שמות פרשה כב פסקה ב

(ב) ד"א וישובו המים - אמר ר"י, כיון שעלה אחרון שבישראל מן הים, ירד לתוכו אחרון של מצרים. ורשב"ל אומר, על אלו (ועל אלו) ואלו] ננעל הים מד` רוחותיו. אמר משה לפני הקב"ה, מה יעשו ישראל? אמר לו, אי אתה זקוק למה, שאני עושה להם נס. באותה שעה שלח הקב"ה את ידו והעלן מן הים שנאמר (תהלים יח), ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים.

א"ר אבהו, משל למי שראה הגייסות באות עליו והיה בנו עמו. מה עשה? נטל בנו בידו והיה נלחם עם הגייס בשניה. ואמר לו בנו, אבא, לא אחסר אותן שתי ידים:, אחת שהיא מחזקת אותי ואחת שהורגת בגייס. כך אמרו ישראל להקב"ה, יהי שלום על אותן שתי ידיך: אחת שהיתה מצלת אותנו מן הים ואחת שהיתה מנערת המצרים שנאמר, ימינך ה` נאדרי בכח ימינך ה` וגו`.

וישב הים לא נאמר אלא וישובו המים. מכאן שכל המימות חזרו.

על המצריים לא נאמר אלא על מצרים. שנטל הקב"ה שר שלהם תחלה וטבעו בים ואח"כ ירדו כולם אחריו. לכך נאמר, וישובו המים על מצרים ואח"כ על רכבו ועל פרשיו:

 

מדרש רבה שמות פרשה כד פסקה א

ויסע משה את ישראל הה"ד (דברים לב) הלה` תגמלו זאת. ר` ששא בנו של רבי אבא היה כותב ה"א למטן ולמ"ד למעלן; כלומר, הוי הלה` תגמלו זאת, אחר כל הנסים שעשה לכם? שקרע לכם את הים לי"ב קרעים ושקע את המצריים בים והיתה ידו אחת משקעתן וידו אחת מצלת אתכם שנאמר, ימינך ה` נאדרי בכח ימינך ה` וגו`....

 

מדרש רבה שמות פרשה מג פסקה ח

 

(ח) ד"א אשר הוצאת מארץ מצרים - מה ראה להזכיר כאן יציאת מצרים? א"ר יהודה בר שלום בשם ר` יהודה בר סימון בשם ר` לוי בן פרטא, למה"ד? לאחד שבא ליקח עבד. אמר לאדוניו, העבד הזה שאתה מוכר, קאקגריסין הוא או קאלוחסין הוא? אמר לו קאקגריסין הוא ועל זה אני מוכרו. לקחו והוליכו לביתו; פעם א` סרח אותו העבד, התחיל אדונו מכהו. אמר לו, הורגך אני - מה אני מבקש עבד רע? התחיל העבד צווח, בייא מעביר עלי. א"ל אדוניו, סרחת כל הסרחון הזה ואתה צווח בייא העברת לי. אמר העבד, באמת בייא העברת עלי. א"ל, מרי היאך לקחת אותי בעבד טוב או בעבד רע? א"ל, בעבד רע. אמר לו, בעבד רע אתה לקחתני ותבקשני עבד טוב? כך אמר משה; רבון העולם לא כך אמרת לי (שמות ג) ועתה לכה ואשלחך אל פרעה. ואמרתי לך באיזה זכות אתה גואלן, הם עובדים עבודת כוכבים? ואמרת לי, אתה עכשיו רואה אותם עובדים עבודת כוכבים ואני עומד ורואה אותם שהן יוצאין ממצרים, ואקרע להם את הים, ואביאם אל המדבר, ואתן להם את התורה, ואראה להם את כבודי פנים בפנים, והם מקבלים מלכותי, וכופרים בי בסוף ארבעים יום, ועושין את העגל. הוא שאומר (שם ג), ראה ראיתי את עני עמי. וזהו קולו של עגל - קול ענות אנכי שומע. ועד שלא גאלתם, אמרת לי שהם עושים את העגל, ועכשיו שעשו אותו אתה מבקש להרגן? לכך הזכיר יציאת מצרים בסניגוריא שלו. אמר רבי פנחס הכהן בן חמא בשם רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא, מהו ראה ראיתי? אמר הקדוש ברוך הוא למשה, אתה רואה אותן עכשיו ואני רואה אותם היאך מתבוננים בי, אני יוצא בקרוכין שלי שאתן להם את התורה שנאמר (תהלים סח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, והם שומטין אחד מן טטראמולין שלי שכתוב (יחזקאל א), ופני שור מהשמאל. לפיכך אמר משה, למה ה` יחרה אפך. אתה היית יודע אותם ועכשיו אתה כועס עליהם על שעשו העגל?

 

מדרש תנחומא בשלח פרק י

) ואתה הרם את מטך - עשרה נסים נעשה להם על הים:

            נבקע להם הים

            ונבקע כמין כפה שנא` (חבקוק ג) נקבת במטיו ראש פרזיו וגו`

            ונחלק לי"ב שבילים שנאמר ונטה ידך על הים ובקעהו

            ונעשה יבשה שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה

            ונעשה כמין טיט שנאמר (שם) דרכת בים סוסיך חמר מים רבים

            ונעשו המים פרורים שנאמר (תהלים עד) אתה פוררת בעזך ים

            ונעשה סלעים סלעים שנאמר (שם) שברת ראשי תנינים על המים

            ונעשה גזרים שנאמר (שם קלו) לגוזר ים סוף לגזרים

            ונעשה ערמות ערמות שנא` וברוח אפיך נערמו מים

            ונעשה כמו נד שנאמר נצבו כמו נד

            ויצאו להם כדי מים מתוקין מתוך מלוחין וקפאו המים ונעשו ככלי זכוכית שנאמר קפאו תהומות

רבי יהודה אומר, הרי מקראות עשר, ממקומות הרבה. משל לאחד שהיה מהלך בדרך והיה מנהיג בנו לפניו באו ליסטים לשבותו מלפניו. החזירו לאחוריו. בא הזאב, נטלו מאחוריו נתנו לפניו. ראה לסטין מאחוריו וזאב מלפניו, נתנו על זרועותיו. אף כך הקב"ה לישראל: הים לפניהם ומצרים לאחוריהם, קחם על זרועותיו. התחיל מצטער, פירש עליו בגדו שנאמר (שם קה) פרש ענן למסך. הרעיב, נתן לו לחם שנאמר, הנני ממטיר לכם לחם. צמא, נתן לו מים שנאמר (שם), ויוציא נוזלים מסלע. כנגדן אמרי ליה ישראל עשר שירות:

            הראשונה במצרים שנאמר (ישעיה ל), השיר יהיה לכם כליל התקדש חג

            השנית על הים שנאמר, אז ישיר משה

            השלישית על הבאר (במדבר כא), אז ישיר ישראל את השירה

            הרביעית אמר משה (דברים לא), ויהי ככלות משה לכתוב וגו`

            החמישית (יהושע י), אז ידבר יהושע לה` ביום תת ה` את האמורי

            הששית (שופטים ה), ותשר דבורה וברק בן אבינועם

            השביעית (שמואל ב כב), וידבר דוד לה` את דברי השירה

            השמינית (תהלים ל), מזמור שיר חנוכת הבית לדוד...

            התשיעית של שלמה, שיר השירים

            העשירית לעתיד, מזמור שירו לה` שיר חדש כי נפלאות עשה (תהלים צו):

 

פרקי דרבי אליעזר פרק מ"ב

ר` נחוניא בן הקנה אומ`, תדע לך כח התשובה: בא וראה מפרעה מלך מצרים, שמרד בצור עליון הרבה מאד שנ` מי ה` אשר אשמע בקולו. ובלשון שחטא בו בלשון עשה תשובה שנ` מי כמוך באלים ה` מי כמוך נאדר בקדש והצילו הב"ה בין המתים. מניין שלא מת? שנ` כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואולם בעבור זאת העמדתיך וכו` (שמות ט` 15 – 16). והלך ומלך בננוה. והיו אנשי נינוה כותבים מכתבי עמל וגוזלים איש את ריעהו ובאים איש על רעהו במשכב זכור.  ובא אצלו מעשיהם הרעים וכששלח הקדוש ברוך הוא ליונה להנבא עליה להחריבה, שמע פרעה ועמד מכסאו וקרע בגדיו ולבש שק ואפר והכריז בכל עמו שיצומו כל העם שני ימים וכל מי שיעשה את הדברים הללו ישרף באש.

 

קוראן י` 9092

וכאשר העברנו את בני-ישראל בים רדפו אחריהם פרעה וחילו בזדון ואיבה, ורק כאשר עמד פרעה לטבוע, הודה: "אני מאמין שאין אלוה זולת האל שבני-ישראל מאמינים בו, ואני מצטרף אל המסורים לו". ואז אמרנו לו: "האומנם? הלא מקודם מרדת והייתה מן המושחתים! אולם היום נציל אותך בגופך למען תהיה לאות לבאים אחריך", אך מרבית האנשים אינם שמים לב לאותותינו.