מאמר -

מגילת רות


מחברים: אילה פז, יהודית זמיר, ירדנה לובוצקי

מקורות למאמר:

מדרש רבה רות פרשה ב פסקה ט
(ט) ד וישאו להם נשים מואביות - תני בשם ר` מאיר, לא גיירום ולא הטבילו אותם ולא היתה הלכה להתחדש ולא היו נענשין עליהם עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית.
שם האחת ערפה - שהפכה עורף לחמותה.
ושם השנית רות - שראתה בדברי חמותה.
ר` ביבי בשם ר` ראובן אמר, רות וערפה בנותיו של עגלון היו שנאמר (שופטים ג`) דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס וגו` וכתיב (שם) ואהוד בא אליו וגו` ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא. אמר לו הקב"ה אתה עמדת מכסאך לכבודי; חייך הריני מעמיד ממך בן יושב על כסא ה`. וישבו שם כעשר שנים  - כשלשים כארבעים או חסר או יותר:
 
מדרש רבה רות פרשה ב פסקה י
(י) ה וימותו גם שניהם מחלון וכליון - ר` חוניא ור` יהושע ברבי אבין ורבי זבדא חתניה דרבי לוי, לעולם אין בעל הרחמים פורע מן הנפשות תחילה ממי את למד מאיוב שנאמר (איוב א`) ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חורשות א"ר חמא בר` חנינא הראה להם הקב"ה מעין דוגמא של העולם הבא (עמוס ח`) ונגש חורש בקוצר (איוב ח) ותפול שבא ותקחם א"ר אבא בר כהנא יצאו מכפר קרינוס והלכו כל האבולין עד מגדל צבעים ומתו שם ואמלטה רק אני לבדי א"ר חנינא רק מיעוט אף הוא משובר ומולקה א"ר יודן לבדי עוד זה מדבר אף הוא כיון שאמר בשורתו מיד מת עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים א"ר שמואל בר נחמן כיון ששמע איוב התחיל מגייס חיילותיו למלחמה אמר כמה חיילות אני יכול לחייל כמה גייסות אני יכול לגייס והאומה בזויה שיש בעולם (ישעיה כ"ג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה הלואי לא היה בא להפיל אימתו עלי וכיון שאמר לו אש האלהים נפלה מן השמים אמר מן השמים הוא מה אני יכול לעשות ואדום לא אצא פתח מיד ויקח לו חרש להתגרד בו אף במצרים כך היה (תהלים ק"ה) ויך גפנם ותאנתם ואחר כך ויסגר לברך בעירם ואח"כ ויך כל בכור במצרים ואף בנגעים כן בתחלה הן באין על ביתו אם חזר בו מוטב ואם לאו הרי הן טעונין חליצה שנא` (ויקרא י"ד) וצוה הכהן וחלצו אם חזר בו מוטב ואם לאו טעונין נתיצה חזר בו מוטב ואם לאו באים על הבגדים וטעונין כיבוס חזר בו מוטב ואם לאו טעונין קריעה שנאמר (שם י"ג) וקרע אותו מן הבגד אם חזר בו מוטב ואם לאו טעונין שריפה שנאמר (שם) ושרף את הבגד אח"כ הן באין על גופו אם חזר בו מוטב ואם לאו יוצא ובא אם חזר בו מוטב ואם לאו (ויקרא י"ד) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו ואף במחלון וכליון כך היה בתחלה מתו סוסיהם חמוריהם גמליהם ואח"כ וימת אלימלך ואחר כך וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה א"ר חנינא נעשתה שירי שירים: