מאמר -

אלפבית


מחברים: גיו מילגרום ויואל דומן

מקורות למאמר:

תלמוד ירושלמי מסכת שקלים דף כה/ב
ר"פ בשם רשב"ל, התורה שנתן לו הקב"ה למשה נתנה לו אש לבנה חרותה באש שחורה היא: אש מובללת באש, חצובה מאש ונתונה מאש דכתיב מימינו אש דת (דברים ל"ג 2)
 
תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה דף י/א
ר` יונה בשם ר` לוי, בבי"ת נברא העולם: מה בי"ת סתום מכל צדדיו ופתוח מצד אחד, כך אין לך רשות לדרוש מה למעלן ומה למטן מה לפנים ומה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולבא. אומרין לבי"ת, מי בראך? והוא מראה להן בנקודה ואומר, זה שלמעלן. ומה שמו? והוא מראה להן בנקודה שלאחריו ואומר, ה` שמו אדון שמו.
דבר אחר - ולמה בבי"ת? שהוא בלשון ברכה ולא באל"ף שהוא לשון ארירה. אמר הקדוש ברוך הוא, איני בורא את עולמי אלא בבי"ת, שלא יהו כל באי העולם אומרין, היאך העולם יכול לעמוד ונברא בלשון ארירה; אלא הריני בורא אותו בבי"ת בלשון ברכה ואולי יעמוד.
ר` אבהו בשם ר` יוחנן, בשתי אותיות נבראו שתי עולמות: העולם הזה והעולם הבא, אחד בה"א ואחד ביו"ד מה טעמא (ישעיה כו) כי ביה ה` צור עולמים. ואין אנו יודעין אי זה נברא בה"א ואי זה מהם נברא ביו"ד אלא מן מה דכתיב (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם -בה"א בראם, הוי העולם הזה נברא בה"א והעולם הבא נברא ביו"ד. מה ה"א פתוח מלמטן, רמז לכל באי עולם שהן יורדין לשאול; מה ה"א יש לו נקודה מלמעלן, משעה שהן יורדין הן עולין; מה ה"א פתוח מכל צד, כך פותח פתח לכל בעלי תשובה; מה יו"ד כפוף, כך יהיו כל באי העולם כפופין ( ל) ונהפכו כל פנים לירקון. כיון שראה דוד כן, התחיל לקלס בשתי אותיות (תהלים קיד) הללויה הללו עבדי ה` הללו את שם ה`.
 
 
תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כט/ב
דרש ר` יהודה בר ר` אילעאי, אלו שני עולמות שברא הקב"ה, אחד בה"י ואחד ביו"ד. ואיני יודע אם העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"י, אם העולם הזה ביו"ד והעולם הבא בה"י. כשהוא אומר, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אל תקרי בהבראם אלא בה"י בראם. [הוי אומר העולם הזה בה"י והעולם הבא ביו"ד]. ומפני מה נברא העולם הזה בה"י? מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא
 
 
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה/א
אמר רב יהודה אמר רב, יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ. כתיב הכא, וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת; וכתיב התם ה` בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. וכתיב בדעתו תהומות נבקעו.
 
 
מדרש רבה בראשית פרשה א פסקה י
(י) רבי יונה בשם ר` לוי אמר, למה נברא העולם בב?` אלא מה ב` זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו, כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה מה לפנים מה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולהבא. בר קפרא אמר, (דברים ד) כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך - למן היום שנבראו אתה דורש, ואי אתה דורש לפנים. מכאן (שם) ולמקצה השמים ועד קצה השמים אתה דורש וחוקר, ואי אתה חוקר לפנים מכאן.
דרש רבי יהודה בן פזי במעשה בראשית בהדיה דבר קפרא, למה נברא העולם בב`? להודיעך שהן שני עולמים - העוה"ז והעוה"ב.
ד"א - ולמה בב`? שהוא לשון ברכה. ולמה לא באל"ף? שהוא לשון ארירה.
ד"א - למה לא באל"ף? שלא ליתן פתחון פה לאפיקורסין לומר, היאך העולם יכול לעמוד שהוא נברא בלשון ארירה? אלא אמר הקב"ה, הרי אני בורא אותו בלשון ברכה, והלואי יעמוד.
ד"א - למה בב`? אלא מה ב` זה יש לו שני עוקצין אחד מלמעלה ואחד מלמטה מאחוריו; אומרים לב`, מי בראך והוא מראה בעוקצו מלמעלה ואמר, זה שלמעלה בראני. ומה שמו? והוא מראה להן בעוקצו של אחריו ואומר, ה` שמו.
א"ר אלעזר בר חנינא בשם ר` אחא, עשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא. אמרה לפניו, רבש"ע, אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי! אמר לה הקב"ה, העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר (משלי ג), ה` בחכמה יסד ארץ וגו`. למחר אני בא ליתן תורה בסיני ואיני פותח תחלה אלא בך שנ` (שמות כ), אנכי ה` אלהיך. רבי הושעיא אומר, למה נקרא שמו אל"ף? שהוא מסכים מאלף שנאמר (תהלים קה), דבר צוה לאלף דור:
 
 
פסיקתא רבתי פרשה כא
ר` אליעזר בר אבינא בשם רבי אחא כל אותם עשרים (ושתים) [וששה] דורות היה א"לף קורא תגר לפני הקדוש ברוך הוא ואומר לפניו רבון כל העולמים אני ראשון של כל אותיות (לא) [ולא] בראת את עולמך בי אלא בבי"ת אמר לו הקב"ה צא כל העולם כולו שלך שכל העולם [ומלואו] לא נבראו אלא בשביל תורה שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקת שמים וארץ לא שמתי (ירמיה ל"ג כ"ה) למחר אני עתיד ליתן תורה לבני ואיני פותח (לכם) [להם] אלא בך אנכי ה` אלהיך:
[דבר אחר] למה בא` בר חוסא אמר מפני שהוא (סמוך) [סוכם] לאלף דבר צוה לאלף דור (תהלים ק"ה ח`). אמר רבי שמלאי בכבוד גדול היה העולם עד שלא ניתנה התורה משניתנה התורה כביכול נעשה העולם זוללה הא כיצד את נוטל קנה מאזנים ותן שש אונקיאות מכאן וארבעים מכאן מי מכריע לא ארבעים מכריעים ששה כל העולם כולו לא נברא אלא לששה ימים שנאמר כי ששת ימים עשה ה` את השמים (שמות כ` י"א) והתורה ניתנה לארבעים יום והרי שם עם ה` ארבעים יום וארבעים לילה (שם ל"ד כ"ח) ואשב בהר ארבעים [יום וארבעים] לילה (דברים ט` ט`) לא כ"ש שיהיו הארבעים מכריעים את הששה:
ר` אליעזר בשם ר` ברכיה אמר נעשה מים אם ינתשו מים [זרים] קרים נוזלים (ירמיה י"ח י"ד) רבי הונא בשם רבי אחא אומר נמוגים ארץ וכל יושביה [אנכי תכנתי עמודיה סלה] (תהלים ע"ה ד`) כבר היה העולם מתמוגג והולך אלולי שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה` נעשה ונשמע (שמות כ"ד ז`) כבר היה העולם חוזר לתוהו ומי (ביסם) [ביסס] את העולם אנכי תכנתי עמודיה סלה בזכות אנכי ה` אלהיך:
 
מדרש עשרת הדברות
 
(א`) דבור ראשון: כתיב מי ימלל גבורות ה` ישמיע כל תהלתו. אפילו מלאכים לא ימללו גבורותיו, אלא קצת יש לדרוש במה שעשה ובמה שעתיד להיות למען יתרומם וישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. ברא את התורה שהיא נחמדת מזהב ומפז ומתוקים מדבש ונופת צופים. וכשחפץ הקב"ה לבראות את העולם יעץ בה ואמר אברא את העולם כדי שידעו מה היא גבורתי. כששמעה התורה כך ענתה ואמרה לפניו רבש"ע אתה מגיד מראשית אחרית וכל הנסתרות גלויות לך עשה כאשר אתה חפץ. כששמע הקב"ה דברי התורה כשרו לפניו דבריה, לקחה והניחה לפניו... וכשחפץ לבראות את העולם באו כל האותיות למפרע ואמרה כל אחת לפני הקב"ה רבש"ע רצונך שבי יברא העולם. בתחלה נכנסה התי"ו לפני הקב"ה ואמרה לו רבש"ע יהי רצון שבי תברא העולם לפי שתורתך נקראת בי. ענה לה הקב"ה לא יש (אעשה) כרצונך שאתה תרומות. אח"כ נכנסה השי"ן אל הקב"ה וכו` לא יש כרצונך לפי שאתה שוא ושוחד ואות שאין לה רגלים, ואות שאין לה רגלים אינה ראויה שנברא בה העולם. אח"כ נכנסו כל האותיות למפרע עד בי"ת, ובסוף כלם נכנסה בי"ת ואמרה רבש"ע רצונך שבי תברא את עולמך שעתידין בניך לברך את שמך בי שנאמר ברוך הבא בשם ה`, ברוך ה` יום יום, ואומר ברוך ה` אלהי ישראל. אמר לה כן אעשה, בך אברא את עולמי שנאמר בראשית ברא אלהים. ואל"ף כשראתה שרצה הקב"ה לבראות את העולם בבי"ת היתה עומדת לצד אחד ושתקה עד שקראה הקב"ה ואמר לה אל"ף למה תשתוק למה לא תדבר כאחת מחברותיך? ענתה אל"ף ואמרה לפניו רבש"ע ומה לחברותי שעולין לחשבון גדול כך, אני שאיני עולה לחשבון גדול על אחת כו"כ. אמר לה הקב"ה אל תתמה שאתה ראש לכולם ומלך, שאני אחד ואתה אחד ולפי שהשפלת את עצמך אני מגדל אותך שאתה תעלה לחשבון אלף, ועוד אמר לה התנחם כשאתן את התורה בך אפתח. לכך פתח הקב"ה באנכי בתתו את התורה לישראל.